הפרעות שינה אצל ילדים עם הפרעת קשב נפוצות יותר מאשר אצל ילדים אחרים.
ועוד אינפורמציה חשובה לגבי הקשר בין השתיים, ופתרונות ישימים שיעזרו לכם להקל על הילד שלכם ועל עצמכם,
כי הפרעת קשב ועייפות מזינות זו את זו, ויציאה מהמעגל הבעייתי הזה תיטיב עם כולכם.
בעיות השינה יכולות ללבוש כמה צורות :
– קשיים בהרדמות.
-הפרעה במהלך השינה.
-קושי בהרדמות והתעוררות.
הסיבות לכך:
ילדים עם הפרעת קשב סובלים מהפרעה בוויסות.
כלומר, הם מתקשים ביכולת לאזן בין מצבים שונים ולהחליף ביניהם.
למשל:
הם לא תמיד מרגישים רעב או שובע, לכן הם יכולים להיות או רזים מאוד או נוטים להשמנה
רגישים לרעשים, ישנם ילדים עם הפרעת קשב שגם הרעש הנמוך ביותר יישמע להם צורם, והם לא יוכלו להבדיל בין רעשים בגבהים שונים – הכול יישמע להם רועש מדי.
כך גם בנושא השינה, הם מתקשים להחליף בין מצב של ערות למצב של שינה
הפרעה בשעון הפנימי,הגוף האנושי מפריש מלטונין בשעות הערב, שגורם לאדם להרגיש עייף וישנוני ובסופו של דבר – ללכת לישון.
אצל ילדים עם הפרעת קשב השעון הזה "מאחר", ולכן הנטייה שלהם תהיה להירדם שעתיים-שלוש אחרי ילדים בני גילם, מה שאומר שגם היכולת שלהם לקום בבוקר נפגעת, וההורים צריכים להשקיע מאמצים גדולים כדי להעירם לבית הספר.
האם יש פתרונות אפשריים לקשיים בהרדמות?
שמירה על טקס שינה קבוע. רוטינות.
להנהיג שגרה, שבה קודם כל יש ארוחת ערב, אחריה אמבטיה, סיפור – ואז שינה.
כאשר הדברים ייעשו בסדר מסוים וקבוע, הילדים צפויים להתרגל לכך שהוא מוביל לשינה, מה שיסייע להם להירדם.
פתרון נוסף הוא תוסף מלטונין שניתן לתת לילד. המלטונין הוא הורמון שמפריש הגוף כדי "להרדים" את עצמו. פתרון זה מתאים בעיקר למתבגרים ומבוגרים, אך לא לילדים קטנים.
הפרעות במהלך השינה :
בעיה זו באה לידי ביטוי בתזוזה מרובה במהלך השינה, דיבור מתוך שינה, חריקת שיניים ואפילו בכי וצעקות במהלך השינה.
יש עוד פתרון ?
אין פתרון – הדבר היחיד שצריך לעשות הוא לחכות. בסבלנות. התופעות האלה זמניות ואין ברירה אלא לתת לזמן לעשות את שלו.
הן צפויות להתמתן ולעבור כליל עם ההתבגרות של הילד.
האם הפרעות שינה בהכרח מצביעות על הפרעת קשב?
לא, ממש לא.
אבל ילדים רבים שיש להם הפרעות קשב יחוו גם הפרעות שינה.
יחד עם זאת, אם ילד מראה גם תסמינים נוספים, כדאי לפנות לרופא כדי לבדוק הסיבה להפרעת השינה ואם יש מקום ללכת לאבחון הפרעת קשב.
יש לבדוק האם דעתו של הילד מוסחת בקלות, האם הוא חולמני או חסר תשומת לב, האם הוא דוחה משימות, מתפזר או שכחן, האם יש לו רגישות מיוחדת למגע של בגדים או לצלילים מסוימים. במידה והתשובה לשאלות האלה, או לחלקן, היא חיובית, יתכן שמדובר בתסמינים של הפרעת קשב, ויש לערוך בירור אצל רופא.