השפעת הילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז על חיי המשפחה

מחקרים רבים תיארו את דרכי ההתמודדות של המשפחות המגדלות ילד חולה או נכה עם המצב הכרוני של ילדם.

מהם עולה כי קשייו של הילד משפיעים על המשפחה, אך גם כי משפחות רבות מצליחות לשלב את הבעיות בסדר החיים הרגיל של המשפחה, בתהליך של רגילזציה, שמאפשר להמשיך בסדר החיים הרגיל, עם ניסיון לגדל את הילד כפי שהיו מגדלים ילד רגיל.

במשפחות, שמגדלות ילד שסובל מהפרעת קשב וריכוז, המושג "רגילזציה" אינו מציאותי, היות שהתסמינים של ההפרעה עצמה הם לעתים כה מפריעים לסדר היום הרגיל של המשפחה, עד כי נמנעת מההורים היכולת להסתגל לתסמינים ולהכלילם בסדר היום הקבוע של המשפחה.

אחת הסיבות למידת המתח, לתסכול ולתשישות הרבה, שהורים לילדים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז חווים, היא בדיוק הקושי ליצור ולקיים את אותה אווירה משפחתית "רגילה".

המאבק המתמיד וחוסר היציבות והעקביות בהתנהגות, המאפיין את הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, אינם מאפשרים להגיע להרגלים קבועים. מחקרים הראו כי הורים לילדים, שסובלים מהפרעת קשב וריכוז, נותנים הוראות לעתים קרובות מדי, ונוקטים גישה שלילית כלפי ילדיהם.

כמו כן, הורים לילדים, שסובלים מהפרעת קשב וריכוז, רואים את עצמם כהורים פחות טובים, פחות מיומנים בתפקידם כהורים.

הם גם יחוו יותר מתח בתפקידם ההורי, במיוחד כאשר ישנה גם הפרעה נלווית, כגון הפרעה מרדנית מתנגדת.

בנוסף, נמצא כי הורים לילדים, שסובלים מהפרעת קשב וריכוז, קשה יתקשו בתפקוד חברתי ופסיכולוגי וכי יש יותר מקרי גירושין ודיכאון במשפחות, בהן הילד סובל מהפרעת קשב וריכוז