אילו טיפולים עובדים ב-ADHD אצל ילדים ומתבגרים?

הטיפול הרצוי בהפרעת קשב וריכוז הוא רב-מערכתי:
טיפול תרופתי, הדרכת הורים, התערבויות קוגניטיביות התנהגותיות, נוירופידבק, טיפול בעזרת פרחי באך, התערבויות חינוכיות, טיפול קבוצתי שמיועד לשיפור הכישורים החברתיים, ולעיתים אף טיפול משפחתי.
גם טיפולים רגשיים, כמו טיפול בגינון, עשויים לתת מענה טוב.
בטיפול בהפרעת קשב המאופיינת בהיפראקטיביות נחוצה התייחסות כוללנית ורב ממדית, גם לצדדיו הרגשיים של הילד ומשפחתו.  
על הטיפול להתייחס לחוויות הכישלון, לתסכולים החוזרים, לדימוי העצמי הנמוך, ולעימותים בחברה ובמשפחה ולהפרעות ההתנהגות.  
הטיפול יכול לכלול פסיכותרפיה אישית, עיצוב התנהגות (למשל באמצעות כלכלת אסימונים), יעוץ להורים ולבית הספר, וטיפול באמצעות הוראה מתקנת, במקרה של הפרעת למידה.
יש לסייע לילד ולמשפחתו לקבל את הטיפול התרופתי בלי רגשות אשם ותחושת כישלון ובלי הגזמה במשמעות הטיפול לגבי הדימוי העצמי.
במידה שהמטפל מסייע לילד ההיפראקטיבי להבנות את הסביבה שלו ולהציג גבולות שניתן לעמוד בהם, בדרך כלל ניכרת הפחתה ממשית בחרדה ובדיכאון.

 טיפול התנהגותי:

המטרה של הטיפול ההתנהגותי היא לעזור לילד שמתמודד עם הפרעת קשב לשנות כמה אופני התנהגות, באופן שיסייע לו בביצוע מטלות מעשיות יומיומיות, כמו קשיים להשלים את שיעורי הבית.
פסיכולוג ילדים יכול גם להראות לילד כיצד לעבוד נוכח מאורעות רגשיים קשים. סוג זה של טיפול אף יכול ללמד את הילד לעקוב ולפקח על התנהגותו.

טיפול קוגניטיבי:

 קיימות שתי גישות לטיפול קוגניטיבי בהפרעות רשב וריכוז אצל ילדים ובבני נוער:
גישות רמדיאליות
גישות מפצות
השיטות המוכרות כיום להתמודדות עם ליקויים בתיפקודים ניהוליים הן גישות מפצות שמטרתן לעקוף את הליקוי באמצעות אמצעי עזר.
למשל, שימוש בטכנולוגיה מסייעת כמו מחשב נייד, סמארטפון, שימוש ביומן, לוח שנה ועוד.

מחקר מ-2020 הראה כי לאימון מדיטציה מוכוונת מיינדפולנס (MOM) יש השפעה חיובית על המוח וההתנהגות.
בניסוי זה, 25 ילדים בגילאי 7-11 שנים קיבלו שלושה מפגשי MOM בשבוע במשך 8 שבועות, ומשך הזמן גדל בהדרגה מ-6 דקות ל-30 דקות.
ילדים שתרגלו מיינדפולנס מראים פחות סימפטומים של ADHD ונראה שהם מרוכזים יותר מילדים אחרים המתמודדים עם ההפרעה.

אימון (COACHING):

שימוש יעיל בעזרי ארגון חיצוניים מצריך תמיכה חיצונית כמו גישת האימון (Coaching). גישת האימון מציעה שימוש במאמן שמשמש כתחליף חיצוני לתפקודים הניהוליים הליקויים.
תפקיד המאמן הוא לתמוך בהוצאה לפועל של התנהגות על ידי זיהוי מטרות, תכנון השלבים להשגתן וביצוע  המשימות תוך מתן ייעוץ ומשוב.

טיפול תרופתי:

תכשירים מעוררים, פסיכוסטימולנטים, הינם צורת הטיפול השכיחה ביותר בילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז (Barkley, 1990) .
המוכר והיעיל בתכשירים המעוררים, לפחות בישראל, הוא ריטלין (מטילפנידט) אולם קיימות עוד ועוד אלטרנטיבות, כמו קונצרטה, אטנט (אדרל), פוקלין, ויויאנס, סטרטרה ועוד.
ריטלין היא נגזרת של אמפטמין, המאפשרת מיקוד של הקשב למשך כ-  4 שעות, משך זמן פעולתה.
חלק מהילדים זקוקים לריטלין שלש פעמים ביום בכדי לקבל תגובה טובה במשך כל שעות הערות של הילד.
במקרים כאלו ניתן לטפל בריטלין ארוך טווח (SR) בעל פעולה ממושכת המצריך מתן כדור אחד ביום, והשפעתו היא למשך רוב שעותת היום (כ- 8 -12 שעות).
חשוב להדגיש כי אסור לתת ליל כל תרופה ללא אבחון, טיפול ומעקב קפדני של הרופא המטפל.  
מעקב שוטף נועד לאפשר ניטור יעיל של התרופה, בדיקת השפעתה ויעילותה, בדיקת תופעות לוואי, אם קיימות, בדיקות דם תקופתיות ובדיקת מצבו הנפשי המשתנה של הילד.
מנגנון הפעולה של המעוררים אינו ידוע עד הסוף, אולם יתכן שהוא קשור בהגברת פעילותה של המערכת הדופמינרגית והמערכת הנוראדרנרגית.